אם יש לך חלום לפתוח עסק- אסור לך לפספס את המאמר הזה

חלק גדול מהעסקים שאני מלווה, הם עסקים שאני מלווה ממש מתחילת דרכם.

אנשים רבים חוששים לעשות את הצעד של הקמת העסק שלהם, חוששים לשנות את המצב הקיים שלהם, חוששים להישאר ללא הכנסה בטוחה, חוששים "להתעסק" עם רשויות המס. וכך בעצם מוותרים על החלום שלהם.

אז אם יש לך חלום לפתוח עסק משלך- וזאת בשבילך ממש תחילת הדרך- הנה לך מורה נבוכים:

פתיחת תיקים ברשויות המס

ראשית, עם ההחלטה על פתיחת העסק שלך, עליך לפתוח תיקים ברשויות המס כך:

  1. תיק במע"מ (ברשות המסים)
  2. תיק במס הכנסה (ברשות המסים)
  3. הגדרת עיסוק במוסד לביטוח לאומי
כל עסק שמוקם בישראל צריך להודיע על תחילת פעילותו למס הכנסה ולמע"מ. 

עסק עצמאי (עוסק מורשה או עוסק פטור) צריך להסדיר את מעמדו גם מול המוסד לביטוח לאומי.

כעת נתמקד בפתיחת התיק במע"מ.

מה זה עוסק פטור?

בעת ההחלטה לפתוח עסק- עליך להחליט האם הוא יוגדר במע"מ כעוסק פטור או כעוסק מורשה.

באופן כללי ביותר- עסקים בישראל נדרשים לשלם לקופת האוצר מע"מ על הכנסותיהם ומנגד רשאים לקזז מע"מ על הוצאותיהם.

מי יכול לפתוח עוסק פטור?

ישנה רשימה של עסקים/ מקצועות שלא ניתן להפעיל אותם במסגרת עוסק פטור, ללא קשר להיקף הפעילות של העסק.

כך שהצעד הראשון שצריך לעשות, ואסור בשום מקרה לדלג עליו, הוא לבדוק האם העיסוק שלך נכלל ברשימה הזאת- שמופיעה בסעיף 13 לחוק מע"מ :

אגרונום, אדריכל, הנדסאי, חוקר פרטי, טוען רבני, טכנאי, טכנאי שיניים, יועץ לארגון, יועץ לניהול, יועץ מדעי, יועץ מס, כלכלן, מהנדס, מודד, מנהל חשבונות, מתורגמן, עורך דין, רואה חשבון או שמאי, בעל מעבדה כימית או רפואית, רופא, לרבות פסיכולוג, פיזיותרפיסט, רופא וטרינר, רופא שיניים או מרפא שיניים.

וכן עוסקים שעיסוקם מתן שירותים מהסוגים המפורטים בתקנה 6א לתקנות מס ערך מוסף.

אז, כאמור, קודם כל יש לבדוק האם העיסוק שלך מופיע ברשימה הנ"ל.

אם כן- אז לא ניתן לפתוח עוסק פטור, אך יש לפתוח תיק מסוג עוסק מורשה.

אם לא- אז עוברים לסעיף הבא- מבחן מחזור ההכנסות.

מבחן מחזור ההכנסות-

עוסק פטור, יכול לפעול כעוסק פטור, כל עוד מחזור ההכנסות שלו אינו עולה על תקרה של 100,491 ש"ח (בשנת 2020).

יש לשים לב- שמדובר על מחזור ההכנסות ולא על הרווח שלך בעסק!

כך שאם החלטת לפתוח עוסק פטור, חובה לעקוב כל הזמן אחרי מחזור ההכנסות שלך, כלומר: על סכום התקבולים שלך. אם הוא עולה על התקרה הנ"ל, יש לשנות מיד את סוג התיק מעוסק פטור לעוסק מורשה.

חשוב לקחת בחשבון שמיד עם המעבר לעוסק מורשה, מתעורר הצורך לגבות מע"מ מלקוחותיך, וזאת על מנת שלא תפגע רמת ההכנסה שלך. 

לדוגמא: אם מדריכת יוגה גובה 200 ש"ח לשעת הדרכה כעוסק פטור, היא תצטרך לגבות 234 ש"ח לשעת הדרכה כעוסק מורשה, על מנת להישאר באותו תעריף של תקבול לשעה.

מצד שני, כעוסק פטור לא ניתן לקזז מע"מ תשומות על הוצאותיך, וכעוסק מורשה- ניתן.

לדוגמא: אם כעוסק שילמת לרואת החשבון שלך סך של 2,340 ₪ עבור הדוח השנתי, אז זה הסכום של ההוצאה שהוצאת, שהוא גם הסכום ששילמת בפועל. אך כעוסק מורשה, אם ישולם את אותו סכום, יתקבל מאוצר המדינה סך של 234 ₪ בחזרה, דרך הפחתת התשלום שלך למע"מ או באמצעות החזר לחשבון הבנק שלך. כך שבעצם, שילמת בפועל רק 2,000 ₪.

השוואה בין עוסק פטור לעוסק מורשה:

עוסק פטורעוסק מורשה
מה תדירות דיווח למע"מ?דיווח שנתידיווח חודשי או דו חודשי
האם אפיק קבלה?כןכן
האם אפיק חשבונית מס?לאכן
האם אשלם מע"מ על הכנסותיי?לאכן
האם אקזז/ אקבל מע"מ על הוצאותיי?לאכן
האם עליי לדווח ולשלם למס הכנסה?כןכן
האם עליי לדווח ולשלם למוסד לביטוח לאומי?כןכן
האם עליי לנהל רישום של הכנסותיי והוצאותיי העסקיות?כןכן
האם עליי להגיש דוח שנתי לרשות המסים?כןכן
ישנם שיקולים נוספים בעת ההחלטה האם להירשם כעוסק פטור או כעוסק מורשה, ולרוב השיקולים הם ספציפיים לאופי העסק ובעל העסק. כך שאני ממליצה בכל מקרה, להסתייע ברואה חשבון במסגרת השיקולים איזה סוג של תיק עוסק לפתוח.

השאלה הראשונה שמי שרוצה ליזום עסק צריך לשאול את עצמו- הינה: מהי צורת ההתאגדות שאני רוצה לפעול במסגרתה?

עסק יכול להיות פעיל כעוסק מורשה, כעוסק פטור (במגבלת מחזור ועיסוק בהתאם לחוק מע"מ כפי שפירטתי קודם), כחברה בע"מ או כשותפות.

מי שרוצה לפעול באמצעות חברה בע"מ, יצטרך טרם פתיחת התיקים ברשויות המס, לבצע הליך של הקמת חברה ורישומה ברשם החברות.
בעצם זו הקמה של ישות משפטית חדשה- החברה בע"מ. הקמת החברה כרוכה בתשלום אגרה שנתית לרשם החברות.

כעת אתייחס להתאגדות כעוסק מורשה או פטור.

טיפים חשובים לבעלי עסקים בתחילת דרכם:

  • התקשרות עם מייצג/ת- רואה/ת חשבון- שייעץ לך לגבי אופן ההתאגדות (עוסק מורשה או פטור) ויסייע בצעדים הבאים בהתפתחות העסק (קביעת מקדמות במס הכנסה ובמוסד לביטוח לאומי,  דיווחים תקופתיים ושנתיים ועוד).
    מומלץ להתעכב על שלב זה ולבחור ברואה חשבון שיתאים לך.
    באופן כללי מאוד- לדעתי הפרמטרים החשובים ביותר בבחירת רואה חשבון צריכים להיות שהוא מקצועי, שיש עליו המלצות מאנשים שעובדים איתו, שהוא זמין ומסביר דברים "בגובה העיניים".
    לדעתי עדיף רואה חשבון בעל משרד פעיל, שמחובר למחשבי רשות המסים והמוסד לביטוח לאומי. כמו כן, שיהיה מעודכן בחוקים המשתנים במדינתנו בתדירות גבוהה. 
  • פתיחת תיקים ברשויות המס- מס הכנסה, מע"מ והמוסד לביטוח לאומי- מיידית עם תחילת פעילות העסק.
  • קביעת מקדמות במס הכנסה ובמוסד לביטוח לאומי, למניעת הצטברות חובות.
    המקדמות כשמן כן- תשלומים על חשבון מס הכנסה וביטוח לאומי שנהיה חייבים בהם בסוף שנת הפעילות.
    מה שקורה להרבה עסקים חדשים, שהם אינם מודעים לכך שבעת פתיחת העסק לא נקבעו מקדמות במס הכנסה ובביטוח לאומי, וכך העסק פועל, בינתיים נצברים חובות, והדבר נודע לבעל העסק לעיתים רק בעת הגשת הדוח השנתי (שמוגש במחצית השנייה של השנה הבאה)- כלומר: בינתיים צוברים חובות של שנתיים.
    התאמת המקדמות לפעילות העסקית היא קריטית בעיניי להישרדות העסק.
  • ישנה חשיבות רבה בקביעת ההכנסה המובטחת במוסד לביטוח לאומי ומבחינת תשלומים שוטפים ללא חובות.
  • תכנון תזרים מזומנים- שירכז הכנסות והוצאות צפויות על פי מועדי תנועת הכספים (תקבולים ותשלומים) לכל חודש, ועדיף לתקופה של שלושה חודשים קדימה.
    לתזרים המזומנים חשיבות רבה בהישרדות של העסק.
    עסק שלא מסוגלת לתכנן את התשלומים והתקבולים שלה מראש, מייצר לעצמו הפתעות לא נעימות ולחצים מיותרים.
  • היערכות להפקת מסמכי העסק (קבלות, חשבוניות מס ומסמכים נוספים)- לדעתי, עדיפות להפקה ממוחשבת באמצעות תוכנה או אפליקציה. היום ישנן תוכנות רבות בשוק, טובות וזולות, שיאפשרו לכן מלבד הפקת המסמכים של העסק, גם מעקב על ההוצאות של העסק.
    ישנם משרדי רואי חשבון (כמו שלי) שמאפשרים ללקוח גישה לאפליקציה להפקת מסמכים וצילום חשבוניות הוצאות, שעוברות ישירות למנהלת החשבונות ונותנות לבעל העסק תמונה עדכנית של העסק שלו.
  • הפקדה חודשית לקופת פנסייה.
    אני ממליצה להפקיד לפחות את הסכומים המינימליים שנקבעו בחוק.
    החל משנת 2017 ישנה חובת הפקדה לקופת פנסיה גם לעצמאים (בדומה לכך שהמעסיק והעובדחייבים להפקיד לקופת פנסייה של העובד).
  • הפקדה חודשית לקרן השתלמות לעצמאי.
    עסקים בתחילת דרכם לעיתים מתקשים להפקיד לקרן זו, שההפקדה אליה אינה חובה, אך במידה ומתאפשר- זה מומלץ מאוד, היות וזה אפיק חסכון שרווחיו פטורים ממס. 
  • מי שלא יכולה להפקיד באופן שוטף לקרן השתלמות- אני מציעה לה לפתוח קופה עם הפקדה ראשונה נמוכה, על מנת שיצטבר וותק לקרן (הקרן נזילה לאחר 6 שנים).
  • פתיחת חשבון בנק לעסק- בנפרד מחשבון הבנק הפרטי של בעל העסק.
    זה לא הכרחי, אך יאפשר לך לעקוב אחרי הפעילות העסקית, אילו הוצאות קשורות לעסק בלבד, בנפרד מהוצאות משק הבית שלך.
    אצל הרבה עסקים שאני פוגשת, יש תחושה של חוסר וודאות, בגלל שההוצאות העסקיות וההוצאות הפרטיות מתנהלות מאותו חשבון בנק.
  • משיכת רווחים קבועה מחשבון הבנק העסקי לחשבון הבנק הפרטי שלך, מעין "משכורת" קבועה לאחר תשלומי המסים והפנסיה, שהם בגדר חובה.
  • הפקדה חודשית בחשבון העסקי לחסכון, ליום סגריר.
    גם אם ההפקדה היא בסכומים נמוכים, לא כדאי להפחית בערכה.
    סכומים קטנים מצטברים לאורך זמן לסכומים גדולים.
  • טיפ אחרון אישי ממני (אך לא אחרון בחשיבותו)- לקחת לך את הזמן האישי שלך, לפיתוח אישי שלך ושל העסק שלך.
    זה לא פשוט, אך זה אפשרי.
    באופן אישי- אני נקלעתי לסיטואציה, שקיבלתי את ניהול המשרד בעיתוי שלא התכוננתי אליו, עם פטירתו של אבי, בעת שהייתי בהריון בסיכון גבוה עם בתי הצעירה, ועם תינוקת נוספת בבית ושני ילדים נוספים צעירים.
    הדבר הזה חישל אותי והוכיח לי שזאת לא קלישאה- אין דבר העומד בפני הרצון.
    התגברתי על קשיים שהסביבה הציבה בפניי- מתחרים, לקוחות ועובדים. התגברתי על קשיים כבת זוג וכאמא, שנעדרה שעות רבות מהבית.
    עם הזמן, למדתי למצוא את השילוב שיאפשר לי לחוות את המשפחה שלי מצד אחד ולנהל את המשרד ולפתח אותו, מצד שני.
    ניתן לשלב בין העולם העסקי והעולם המשפחתי, ואין חכמה כבעלת נסיון. 
בהצלחה!

אהבתם את התוכן? מוזמנים לשתף בוואצאפ, פייסבוק או במייל: