הצהרות הון של פוליטיקאים

הצהרות הון הן אחד הכלים החשובים ביותר שבעזרתם בודקים ברשות המיסים האם עצמאי או חברה מדווחים באופן עקבי, ראוי ונכון על הכנסותיהם. שכירים  בדרך כלל אינם נדרשים להגיש הצהרות הון, אך כאשר מדובר בשכירים בעלי הכנסות גבוהות או כאלה הנושאים בתפקידים מיוחדים – בהחלט עשויים להידרש להגיש הצהרת הון אחת לכל מספר שנים.

ומה לגבי פוליטיקאים? האם נבחרי הציבור שלנו, חברי הכנסת ושרי הממשלה צריכים להגיש הצהרת הון? התשובה לכך היא – בהחלט כן.

נבחרי הציבור צריכים להציג הצהרת הון ולא רק לרשות המיסים. הפוליטיקאים ובעלי תפקידים פוליטיים בישראל נדרשים להציג את הצהרות ההון שלהם כחלק מהתהליך החשוב של שקיפות שלטונית ומלחמה בשחיתות.

למי נדרשים הפוליטיקאים להציג את הצהרות ההון שלהם? מה כוללת הצהרת הון של חבר כנסת או שר? האם יש סיכוי שהצהרות ההון יהיו באמת חשופים לציבור הרחב כפי שמקובל במרבית המדינות המתוקנות בעולם?

הצהרת הון וביקורת ציבורית

תכני הצהרות ההון של הפוליטיקאים בישראל דומים למדי לאלו של הצהרות ההון שנדרשים בעלי חברות ועצמאיים להציג. שלא כמו גופים כלכליים וחברות, פוליטיקאים נדרשים לחשוף את הצהרות ההון שלהם גם בפני בעלי תפקידים וגורמי ביקורת נוספים. לדוגמא, חברי הכנסת יציגו את הצהרות ההון שלהם בפני יושב ראש הכנסת. חברי הכנסת, שרי הממשלה, ראש הממשלה וסגני השרים ואף נדרשים לחשוף את הצהרות ההון שלהם בפני מבקר המדינה. מספר מועט של פוליטיקאים מגדיל לעשות ומפרסם את הצהרות הון גם באמצעי התקשורת, כדי שהציבור יוכל לדעת מהם הנכסים והרכוש שצברו הנבחרים.

האם מדובר בתופעה גורפת? רחוק מכך. מרבית הפוליטיקאים מסרבים בעקשנות לפרסם לציבור את הצהרות ההון המלאות מתוך טענה של חוסר עניין ציבורי. הצעות חוק שהוגשו בנושא נדחו בפעם אחר פעם. במידה ויופעל לחץ ציבורי בנושא, יתכן שהדברים ישתנו. במרוץ האחרון לנשיאות, למשל, ניאותו כלל המתמודדים לפרסם את הצהרות ההון שלהם. היו אמנם מי שהתנגדו לכך, אך הלחץ הציבורי עשה את שלו. במידה והנוהג ישתנה כפי שנהוג ברבות ממדינות המערב, יתכן שבשנים הקרובות יוכל הציבור ולא רק פקידי השומה לדעת כמה באמת מרוויחים כל הפוליטיקאים ומהו ההון שאותו צברו לאורך השנים.

תכני הצהרת ההון

אילו נתונים נכללים בהצהרות ההון של הפוליטיקאים בישראל? מדובר בשורה שלמה של נכסים פיננסים ונכסים בעלי אופי ריאלי. בין היתר נדרשים הפוליטיקאים לפרט:

  • אילו חשבונות הם מחזיקים בבנקאים ישראליים ואילו חשבונות הם מחזיקים בבנקים זרים (בחו”ל).
  • אילו פיקדונות ותוכניות חיסכון הופקדו על שמם בבנקים או בגופים אחרים (כגון חברות ביטוח, קרנות שונות).
  • מהן יתרות חשבונות העו”ש בשקלים ובמט”ח.
  • אילו פעולות השקעה בוצעו בניירות ערך לסוגיהם השונים – מניות, אגרות חוב, אופציות וכיוצא באלה. יפורטו תאריכי רכישה, סוג נייר הערך ונתונים נוספים.
  • יפורטו נכסי נדל”ן שונים – אילו נכסים נמצאים בבעלות הפוליטיקאי, מתי נרכש כל נכס, מהי עלות הרכישה, האם בוצעו פעולות השבחה.
  • יפורטו נכסים נוספים, לרבות כלי רכב, חפצי אומנות ותכשיטים, רהיטים וכיוצא באלה. גם נכסים שמוחזקים בשותפות עם גורם נוסף יפורטו וכן אחוז הבעלות.
  • יפורטו הלוואות והתחייבויות, בין אם לבנקים ובין אם לגופים אחרים או לאנשים פרטיים. יש לפרט את סכום ההלוואה, קרן, יתרת החוב ליום עריכת הצהרת ההון.
  • במידה והפוליטיקאי הינו בעל זכות בחברה, בתאגיד, בישות אחרת בעלת אופי כלכלי יש לפרט את הערך הכספי כפי שמשתקף מהדוחות הכספיים הרלוונטיים.
  • יפורטו הכנסות מלאות, לרבות מקור ההכנסה – משכורת, הכנסה משכר דירה, תגמולים, דיבידנדים וכן הלאה.

אהבתם את התוכן? מוזמנים לשתף

Share on whatsapp
Share on facebook
Share on email