מדרגות מס – כיצד נקבעת מדרגת המס?

מדרגות מסכל אדם, בין אם שכיר , בין אם עצמאי, מחויב בתשלום מס על הכנסותיו. האופן שבו משולם המס בארץ נעשה בשיטה מדורגת וכפי שמקובל לכנות אותה – מדרגות מס.

שיטה זו, הנשמעת פשוטה הינה מקור לטעויות לא מעטות בקרב הציבור. כך, יש כאלה שסבורים בטעות שבשל שיטת מדרגות המס עשוי אדם שהכנסתו עלתה לשלם יותר מס באופן כזה שמצבו יורע ביחס למצבו הקודם.

למעשה, כפי שמסבירים במשרד רואי החשבון גיורא לנץ ושות’, לא יתכן מצב שבו עקב עליה בהכנסה ומעבר למדרגת מס גבוהה יותר יישאר סכום נמוך יותר של הכנסה נטו. אך מה הן בעצם מדרגות המס? מדוע נקבע מנגנון כזה? למי זה טוב ואיך הדבר בא לידי ביטוי? מומחי משרד רואי החשבון גיורא לנץ ושות’ מסבירים.

מרוויחים יותר – משלמים יותר

מדרגות המס המשמשות לצורך חיוב מס הכנסה מבוססת על שיטת המיסוי שנקראת פרוגרסיבית. משמעות השיטה הזאת היא – מי שמרוויח יותר ישלם לא רק יותר מס, אלא גם שיעור המס (אחוז המס שיחויב ביחס להכנסה) הרלוונטי עבורו הולך ועולה. בארץ נהוגים גם מיסים המחושבים לפי שיטות אחרות, כגון מע”מ.

החיוב במס זה הינו על פי שיעור זהה עבור כלל האוכלוסייה, ללא קשר לגובה ההכנסה בפועל. משמעות הדבר היא שעבור בעלי ההכנסות הגבוהות – נטל המס ביחס להכנסה נמוך יחסית. לעומת זאת, מס הכנסה המחושב כאמור באופן פרוגרסיבי ועל פי מדרגות ידועות, מעלה את נטל המס ביחס ישיר על פי גובה ההכנסה. במילים אחרות – מי שמרוויח יותר – משלם יותר.

שיטת מדרגות המס נועדה ליצור מצב של הוגנות בנטל המס. חשוב להוסיף ולומר שאין זו הדרך היחידה שבה מערכת המס מקלה על בעלי ההכנסות הנמוכות. גם מנגנון נקודות הזיכוי נועד להשיג מטרה דומה.

על פי מנגנון זה, מקבלים בעלי ההכנסות מעין הנחה המוכפלת במספר נקודות הזיכוי. ככל שמספר נקודות הזיכוי עולה (לפי קריטריונים כגון מצב משפחתי, למשל) כך עולה ההנחה בחבות המס. ראוי להדגיש כי מנקודות זיכוי כולנו נהנים, ללא קשר לגובה ההכנסות שלנו. אך במצב של הכנסה נמוכה, מורגש יותר הזיכוי ממס הכנסה, לעיתים עד למצב שבו הנישום אינו משלם מס הכנסה.

מהו מס שולי?

רבים נתקלו במושג שנקרא “מס שולי”. זהו מושג מפתח החיוני בכדי להבין יותר על משמעות מדרגות המס. שיעור המס השולי הוא למעשה שיעור מדרגת המס הגבוהה ביותר, שנקבעת על פי גובה ההכנסה.

מדרגות המס הנוכחיות בישראל באחוזים הן כיום עשרה אחוזים, ארבעה עשר אחוזים, עשרים ואחד אחוזים, שלושים ואחד אחוזים, שלושים וארבעה אחוזים, ארבעים ושמונה אחוזים וחמישים אחוזים.

מי שמרוויח כ-5,200 שקלים לחודש, מגיע למדרגת המס הראשונה כלומר עבורו – המס השולי הוא עשרה אחוזים. לעומת זאת, מי שמרוויח כשבעת אלפים שקלים לחודש מגיע למדרגת המס השנייה, דהיינו ארבעה עשר אחוזים. במקרה זה, המס השולי הוא ארבעה עשר אחוזים.

אך האם זאת אומרת שהנישום ישלם ארבעה עשר אחוזי מס בגין כל הכנסתו? ממשרד רואי החשבון גיורא לנץ ושות’ מסבירים שלא. עבור הכנסה של 5,200 שקלים בקירוב ישלם הנישום עשרה אחוזי מס (520 שקלים) בעוד שבגין יתרת ההכנסה ישולם מס בגובה ארבעה עשר אחוזים (על ההפרש בלבד).

ראוי להוסיף ולומר שהמס נגבה במונחים שנתיים. כלומר, למרות שניכוי המס במקור מתבצע ברמה חודשית (לשכירים) או מקדמות עבור עצמאים, מי שהכנסתו איננה זהה מדי חודש (למשל בשל בונוסים והטבות משתנות) ידע מהו אחוז המס השולי האמיתי שלו רק בסוף השנה. דבר נוסף שכדאי לדעת הוא שגם דמי ביטוח לאומי נקבעים בצורה דומה, אלא שבמקרה זה ישנן רק שתי מדרגות רלוונטיות. בנוסף, שיעור דמי הביטוח הלאומי אינו זהה עבור שכירים ועבור עצמאיים. כמו כן, כיום החיוב בביטוח לאומי מוגבל בתקרה .כלומר, מעל הכנסה של 43,240 שקלים בחודש (בשנת 2016) המבוטח אינו משלם ביטוח לאומי על הכנסתו.

אהבתם את התוכן? מוזמנים לשתף

Share on whatsapp
Share on facebook
Share on email