איך למלא הצהרת הון?

כל עצמאי וגם חלק מהשכירים בישראל נדרשים להגיש בכל מספר שנים דוח שנקרא הצהרת הון. בדוח זה יש לפרט באופן מלא סוגים שונים של נכסים, רכוש והתחייבויות. מטרתו של הדוח הזה היא לבקר את ההכנסות שעליהם הצהירה המשפחה.

כאשר ניכרים שינויים בהון בשתי הצהרות הון עוקבות, שינויים שלא ניתן להסביר באמצעות ההכנסה המדווחת באותן שנים, עלול הדבר להביא לזימון לדיון במס הכנסה. כדי להימנע מאי נעימות ומסנקציות אחרות, חשוב לדעת איך למלא את הצהרת ההון. מילוי לא נכון, מילוי חלקי, לא מדויק או כזה שיש בו כדי להטעות – אסור בהחלט.

איסוף מידע

גם מי שסבור שזיכרונו מצוין, גם מי שבטוח שידועים לו כל סוגי הנכסים שלו ושל בן או בת זוגו, לא יוכל למלא את הצהרת ההון ללא מסמכים ואסמכתאות מתאימים. במיוחד כיום, קל מאוד לאחזר או לשחזר מסמכים ומאוד פשוט להזמין נתונים מגורמים ממלכתיים ואחרים. אילו מסמכים כדאי לאסוף, להדפיס או לצלם לפני שמתחילים למלא את ההצהרה?

יש מסמכים, כגון חוזי הרכישה של נכסי נדל”ן – דירות מגורים, מגרשים. אם הורה העביר רישום של נכס על שם הילד, במידה והילד הינו קטין – יש לכלול בדיווח גם את הנכסים הרשומים על שמו (זאת, ללא קשר להצעת החקיקה בנושא מיסוי דירה שלישית). כדאי לאסוף נתונים ותיעוד לגבי הוצאות ששימשו לרכישת הנכס, שיפוץ, התאמה – שכר מתווכים, שמאים, עורכי דין, הוצאות של מס רכישה וכיוצא באלה.

מסמכים נוספים שיסייעו למלא את הצהרת ההון הם תדפיסי בנק– דוח יתרות ליום הצהרת ההון, דוח על הרכב ויתרות תיק ניירות הערך, דוחות על מצב תוכניות החיסכון, פיקדונות וכיוצא באלה.

מכיוון שיש לתת ביטוי בדוח גם להתחייבויות, יש להפיק תדפיס של יתרת הלוואות ומשכנתאות. בנוסף, יש לעשות שימוש בדוחות של החסכונות הפנסיוניים וקופות הגמל השונים. הנתון החשוב הוא לא הסכום שהצטבר אלא סכום הקרן של ההשקעה (ללא רווחים, תשואה).

במידה וניטלו הלוואות מאנשים פרטיים או מגורמים נוספים, חשוב לשמור תיעוד על כך.

בנוסף, מומלץ לשמור מסמכים המעידים על רכישת מוצרים שונים, רהיטים לבית, חפצי אומנות, מכשירי חשמל. כל זאת בנוסף לתיעוד בעלות כל כלי רכב וכיוצא באלה.

גם לגבי מתנות או הלוואות שניתנו לאחרים, חשוב לשמור תיעוד כתוב רלבנטי.

מילוי סעיפי הדוח

לאחר שכל המסמכים נאספו, ניתן לעבור לשלב מילוי ההצהרה. חשוב לעבור על הסעיפים, לקרוא את כל ההוראות ורק לאחר מכן למלא את הפרטים. בחלק הראשון של הצהרת ההון, יש לפרט את כל הרכוש ואת כל ההתחייבויות של העסק.

יש לפרט נתונים אודות רכוש קבוע לרבות מגרשים, מבנים, שטחים חקלאים ולרשום פרטי זיהוי הרכוש – גוש, חלקה ותאריך הרכישה. עוד יש לפרט גם את כל המכונות, הריהוט, הציוד העסקי וכדומה. בהמשך, יפורטו נתונים אודות רכוש שוטף תוך התבססות של ספירה בעין או הערכה. בנוסף, יצוינו פרטים אודות חשבונות עסקיים, חסכונות, הלוואות וכדומה.

בחלק השני של דוח הצהרת ההון יבוא פירוט של סך הרכוש וההתחייבויות של ממלא הדוח ובני משפחתו שאינם בשיוך עסקי. יצוינו נכסי המקרקעין ושיפורים, יצוינו יתרות חשבונות העו”ש בחשבונות הבנק הפרטיים, תוכניות החיסכון, ביטוחי חיים וקופות גמל, יתרות במטבע חוץ.

יפורטו כל כלי הרכב וכן תכולת הבית. צריך לפרט כל פריט שערכו במונחי עלות עולה על 300 שקלים (פריטים חדשים יצוינו כאשר עלותם 3,000 שקלים ומעלה). לסיום, יפורטו התחייבויות לחברות או לאנשים פרטיים ופירוט של ניירות הערך השונים, במונחי עלות היסטורית.

למרות האמור לעיל, אנו ממליצים להיעזר במומחה מס בעת מילוי והגשת הצהרת ההון. זהו דוח שיש לו השלכות רבות לעניין ההתנהלות מול רשויות המס בישראל. במשרד גיורא לנץ ושות’ רואי חשבון מעמידים לרשות הלקוחות שירות מקצועי של עריכת הצהרת הון והגשתה לרשויות המס.

אהבתם את התוכן? מוזמנים לשתף

Share on whatsapp
Share on facebook
Share on email